מצוות קמחא דפסחא

קמחא דפסחא הוא מצווה גדולה לתת צדקה לעניים למשפחות נזקקות לקראת חג הפסח.
סכום נתינת קמחא דפסחא משתנה בהתאם למנהגי הקהילה וליכולתו הכלכלית של הנותן. אין סכום מסוים המחייב, אך המטרה היא לדאוג שלעניים יהיה די מזון לקראת החג.

מקובל לתרום סכום המאפשר לרכוש מזון בסיסי. נהוג לקבוע את גודל התרומה בהתאם למספר הנפשות במשפחת הנזקקים. ככל שהמשפחה גדולה יותר, גדל הסכום המומלץ. חשוב לזכור כי כל תרומה היא מבורכת, וכל סכום עוזר.

מקור המצוה לקמחא דפסחא

מנהג קמחא דפסחא שנותנים לעניים ולמשפחות נזקקות לפני חג הפסח מופיע בגמרא ירושלמי (בבא בתרא פרק א' הלכה ד') ופסק כן הרמ"א (סימן תכ"ט) להלכה שמנהג לקנות חיטים לחלקן לעניים לצורך חג הפסח.

וטעם הדבר שתיקנו מצווה זו דווקא בפסח לתת מעות קמחא דפסחא ולא בשאר חגי ישראל כתב 

• משום שפסח הוא חג החירות ועם ישראל יושבין מסובין וכל אחד בביתו בשמחה ואין זה כבוד לה' יתברך שהעניים אז יהיו רעבים וצמאים, ולכן נותנים להם את צרכם לכל ימי הפסח כדי שיוכלו לספר יציאת מצרים בשמחה.
• טעם נוסף משום שאסור לאכול חמץ, ומצה אינו מצוי לקנות ואם לא יתנו לו אפשרות להתכונן לפסח יישאר ברעב ועלול לבוא לידי קלקול.

מנהג המצוה קמחא דפסחא

למצוות "קמחא דפסחא" יש דבר ייחודי בחג הפסח. זאת משום שישנם אנשים שאינם עניים כל השנה אך לקראת חג הפסח הם זקוקים לעזרה בגלל ההוצאות המרובות של פהחג. לכך, ניתן לתת קמחא דפסחא לאוו דווקא לעניים גמורים. וכך כתובת לגבי "קמחא דפסחא" כפי שפסק ה'מקור חיים' (ביאורים או"ח סי' תכט ס"ק ג) שאם מדובר שאין לו פרנסה לשבוע לא היה צריך תקנה מיוחדת של "מעות חטים" או "קמחא דפסחא". אלא וודאי שחז"ל תקנו שאפילו משפחות שיש להם תקציב לכלכלת רגילה במשך השנה, צריך לדאוג להן לקראת הפסח על מנת שהם יוכלו להתמודד עם ההוצאות הגדולות של חג הפסח. בעקבותיו פסק גם המשנ"ב בביאור הלכה (סי' תכט ד"ה י"ב חודש, ובכף החיים ס"ק ט). מוכח מכאן שתקנה "קמחא דפסחא" מטרתו לעורר אנשים לפתור את המצוקה שיש לאנשים שיש להם פרנסה בצמצום במשך כל השנה. אך אין להם יכולת להתמודד עם ההוצאות הגדולות של חג הפסח. ויתנו בעצמם.